מקור תהילים מ״א:ב׳
2 אַ֭שְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל־דָּ֑ל בְּי֥וֹם רָ֝עָ֗ה יְֽמַלְּטֵ֥הוּ יְהֹוָֽה׃
פירוש רד"ק על תהילים מ״א:ב׳
2 אשרי משכיל אל דל הוא החולה, כמו: מדוע אתה ככה דל בן המלך שמואל ב יג ד. ומשכיל: משגיח ומביט, כלומר: שבא לבקרו ושואלו על עניני חליו, ועוזרו כאשר יוכל, ומדבר על לבו.
3 ביום רעה ביום שיכבד חליו והוא קרוב למות
4 ימלטהו יהוה: תפלה. וכן: יי' ישמרהו פסוק ג; יי' יסעדנו פסוק ד. ויעיד על זה הפרוש: ואל תתנהו פסוק ג, כי מלת אל תחנה ובקשה, או דרך מצוה. ויתכן לפרש הפסוקים בענין הזה, כלומר, כי כן יעשה האל עם החולה שהוא ימלטהו ויסעדהו ויחיהו ג ד, ולא הרופאים, כי לא תועיל לו רפואתם אלא בעזר האלהים. ויהיה פרוש ואל: ולא, כמו: ודרך נתיבה אל מות משלי יב כח. ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש כי אלה הפסוקים דברי המבקר לנחם החולה. ויאמר לו: שלא יפחד מהחלי ויתחזק בלבו, כי ביום רעה ימלטהו יי' וישמרהו.